שמחה זה אנחנו

ככול זוג העומד להתחתן (ולא משנה באיזה מסגרת), אנו נדרשים להוציא תמצית רישום ממשרד הפנים המעיד על רווקותנו. את האישור ניתן להזמין ללא עלות מאתר משרד הפנים בקישור הזה, ויש גם בונוס, מילוי הטפסים באינטרנט וקבלת התשובה בדואר אלקטרוני.

שירות מעולה - יש רק בעיה אחת. בכדי להשתמש בשירות יש צורך להתקין סרגל כלים לדפדפן (תומך פיירפוקס? לא). גודל התוסף 11.2MB. אין ציון מה הוא מכיל, אין מידע על השירותים שהוא מוסיף ולמה בכלל אני צריך את זה.

האם ממשלת ישראל מנסה להתקין כלי מעקב על מחשבי הציבור?

הורדתי והתקנתי על המחשבי האישי ב-ie6 כמובן.

אז ככה - אין בשום מקום במהלך ההתקנה הסכם רישיון. אין מידע מה יש בתוסף ואין מידע על השימושים שלו. מה שכן קיבלתי זה אייקון חדש על שולחן העבודה שלי:

אין הסבר מה עושה התוסף ואיך עובדים איתו, גם כניסה לתוכנה החדשה לא מבהירה כלום. ניסיון לפתוח טופס לאחר התקנת התוכנה נכשל. גם ביטול ה-popup blocker לא סייע. כמובן שמקסטון או firefox מחוץ לתחום ולא ניתן לבצע בהם פעולות כלשהן.

בלית ברירה פניתי למוקד התמיכה ב-3450*, שכמובן אינו עובד במוצאי-שבת אלא רק בימים א’,ג’ ו-ה’ בין השעות 0800-1600 ובימים ב’ ו-ד’ בין השעות 0800-1800.

מאחר שאינני מגדיר עצמי משתמש פשוט במחשב אלא מעל הממוצע, אינני יכול שלא לתמוהה מה עושה אדם שאין לו היכולות שיש לי ונאלץ לכתת רגליו למשרדי משרד הפנים לטופס שיכול היה לקבל לביתו (לו זה היה עובד̷ ללא שום מאמץ.

כה מטופש.

 ביקרתי היום בסיור מטעם מקום העבודה שלי ב”דיאלוג בחשיכה”, תערוכה שכולה בחשיכה ובעיוורון מוחלט של המשתתפים. הולכים עם מקל נחייה וסומכים המון על חוש השמיעה. התחושה של חוסר האונים, בו אינני יכול לדעת לאן פני מועדות ומה בעצם אני רואה מסקרנת ביותר.

לא פעם ציינתי בפני הזוגה את רצוני לייצר מעשה אנושי וחברתי בר משמעות, אולי לשמש כמשפחה אומנה לילדים, אולי להתנדב באופן קבוע בעמותה כלשהי או טיפוח כלב נחייה. טוב, כלב הנחייה זה חדש מהתערוכה. זה לא שלא נתקלתי בסוגיה הזו בעבר, אבל היום זה רלוונטי יותר מבעבר, כמו דברים אחרים שעולים בסמיכות לסוגיית החתונה שלנו, כדירה וילדים.

93

דיונים ארוכים נהלנו, הזוגה ואני אודות טקס החתונה. חשוב לשנינו שיהיה טקס שוויוני ובעל מאפיינים שמכבדים הן את הקהל והן אותנו, כאנשים חושבים וככאלה שרואים את הזכויות שלנו בהיותנו בני-אדם ולא משום האיבר שתקוע לנו בין הרגליים.

לצערי, הרבנות הראשית בישראל עדיין מחשיבה את הבולבול כעליון על הפות בכל דבר ועניין, וכך גם סבור שר המשפטים דניאל פרידמן (נושא בולבול בעצמו)*, שהכביד את עול הממסד הזה על כתפי הציבור.

דיברנו על המשמעות של הקריאה של חנה קהת לחילוניים להמנע מכניסה למסדרונות הרבנות, על האפשרויות להתחתן במקומות שונים בעולם (קפריסין, גרמניה), אולם השורה התחתונה היא שלא משנה היכן נתחתן ואיזה טקס נעשה, בשעה שחס-וחלילה (חמסה, חמסה, חמסה וטפו, טפו, טפו) נרצה להתגרש, המסלול ידוע. החברים של פרידמן ישבו לפנינו ויכריעו בנושאים שהם אינם רואים עין-בעין איתנו.

אופציה ב’ - נישואין בטקס שלנו, עם התכנים החשובים לנו המכבדים אחת את השני, באופן שיתאים לנו ביותר ללא כניסה כלל לבית הפרידמנים, כלומר, הזוגיות שלנו תקבל את ברכת הציבור ותשקף את מהות חיינו אך לא תוכר על-ידי המדינה. כמובן, תוך הסדרת מערכת היחסים שלנו בפני בית הדין לענייני משפחה וחתימה על הסכם זוגיות.

ככל שעובר הזמן, נדמה לי שאנו הולכים יותר ויותר אחורה, כן לרבנות ולא לחופש. פתאום, הרישום בתעודת הזהות נראה חשוב, נראה בר משמעות בעולם של ילדים (לכשיהיו חח”ח וטט”ט). החשש מעגינות מקבל פנים חדשות בדמות נספח לכתובה שמוכר על-ידי הרבנות (אולם היא לא נדרשה להכריע בין זוג שחתם עליו בפועל), המגן על האשה בפני מצב של עגינות. ייתכן שמסמך זה אכן יציל נשים שנשאות מפני עגינות בעתיד, יתכן שמסמך זה יסיר את החשש מפני נישואין ברבנות.

* כשאתה גבר, לא תמיד אתה שם לב כיצד נראה העולם מצידן של הנשים.

המקום בו עמדנו להתחתן ושהתפרסם לרגע כחסר רשיון, הוענק השבוע רשיון עסק מלא.

אבן נגולה מעל לבנו.

לגלות שהמקום שבו תכננת להתחתן עולה בכותרות כמקום ללא רשיון

ראשית אתנצל, מזה הרבה זמן שלא כתבתי או עדכנתי בשטויות חביבות. שלא תבינו לא נכון, זה לא שלא כתבתי כלל - להפך, אני עסוק עם נתפסתם! מאד, מחפש תמונות, מדבר עם אנשים, מתקשר לגורמים המצולמים (אם יש לי מידע איך להגיע אליהם) ומצרף תגובות.

בנוסף, אני עסוק גם עם החתונה - צלם, DJ, בר, טבעות, הזמנות, בגדים, סנדלים/נעליים וכו’. איזו התעסקות שפלה - ‘הרי זה הטקס שלנו’… אז זהו, שלא. זה הטקס הסטנדרטי, הרגיל, השבלוני. כמו כל טקס אחר. לא יהיה בו שום דבר מיוחד- מלבדנו.

הדיון בימים האחרונים בעקבות הקריאה של חנה קהת לעריכת טקס נישואין אזרחי לחילוניים, לא נפלו על אזניים ערלות.אצל זוגתי אצלי הקריאה זכתה לדיונים רבים בימים האחרונים. טקס החתונה חשוב לנו מאד, חשובה הנוכחות של רב וחשוב המכובדות של הטקס. אך את כל אלה אפשר להשיג ללא הרבנות וללא המסיונרים מצהר.

כבר נרשמנו לצהר, ומבחינתם יש לנו מסיונר לערב, אבל אין בזה שינוי מהותי במימד החוקי. למעט הטקס ההוגן והפמיניסטי שניצור, בו נקדש אחד את השני וניתן זכות שווה אחד לשני תחת החופה, המשמעות החוקית תהיה זהה.

קראתי את דברי יופי תירוש שהתחברו לי לדיון שערכנו אתמול או שלשום שהצביע על פתרון משולב בין טקס עם רב במקום ללא רישום במוסד הרבנות (שעבר בימים האחרונים החרדה נוראית).

אני בעד הפתרון שהציעה, אני חושב שהפתרון ייתן מענה לצרכים של שנינו, ייתן מכובדות רבה לטקס האישי שלנו ויאפשרו לנו להגן על עצמנו מפני העריצות הפטריארכאלית של הרבנות. נראה לי שנהיה בסדר עם זה, אולם זה עושה פרפרים בבטן ומעלה מספר שאלות:

1. עד כמה ההורים יקבלו את זה?
2. עד כמה נלך עם זה עד הסוף?
3. האם, במקרה בו חס-וחלילה נרצה לפרק את הקשר, יהיה שוני? הרי גם אלה הנישאים בקפריסין מחויבים להתגרש ברבנות.

חלק מהתשובות אני יודע, חלק אני רוצה לדעת שאני יודע. סימני השאלה רק עולים ומצטברים.

כידוע, אני מתחתן בסתיו. כידוע לכל, בחתונה כמו בחתונה צריך מוזיקה ברקע וכמובן שצריך לבזבז סכומי כסף ללא הכרה - כי ככה עושים כולם.

במסגרת תוכניתנו ‘בזבז כפי יכולתך’ מצאתי רביעיית כלי מיתר, טוב, רביעייה כן… אבל כלי מיתר אחד.

עוד בסרטון הבא

אהה.. זה האתר שלהם.

לאחר שתויגתי על-ידי The Garbage Man, הרי רשימתי:

1. את ההון האישי שלי התחלתי לצבור בגיל 6. באקט של יזמות אישית לקחתי את ציוריי משיעור אומנות בבית-הספר, צעדתי ברחובות השכונה בסמוך לחנויות ומכרתי אותם. על התמונות הייתה הנחה לאור אירועי ההשקה של 50%. חזרתי הביתה עם 200 שקלים (ישנים) בערכים של 1982-3.
2. עזבתי הכל וטסתי לצד השני של העולם בשביל אהבה. נכזבת. הרומן נגמר שלושה ימים אחרי הפגישה המחודשת. הפגישה הזו, שייעודה היה טיול משותף של שלושה חודשים נמשכה למסע אישי שארך מעט פחות משנתיים.
3. המחשב הראשון שלי היה Kaypro II, עליו הגשתי את העבודה המודפסת הראשונה שלי בעברית בשנת 1985. למעבד התמלילים קראו (אם אני לא טועה, כמובן) MBE.
4. אני מתחתן בקרוב עם בת-זוגי (שתחיה).
5. בביתנו יש למעלה משנה וחצי מיללת בשם שושנה, אליה צורפה לפני 8 חודשים חברה נוספת בשם פרנצ’סקה.

מתייג את מהלב והמח, ניצן, עמרי, גם אבא יש רק אחד, סניץ’ אוקלנד סמית’ – בלש פרטי

הדיון על שם המשפחה החדש מעלה שאלות רבות, כיצד לייצג את הקשר הזוגי החדש בשם המשפחה. זוגתי רוצה לשמור את שם נעוריה (איזה כינוי טיפשי… ) ואני את שלי. השאלה העיקרית נובעת מכך שאין קדימות לאף אחד משנינו בשם משפחתו וכי אין טעם בקבלת שם המשפחה של הגבר באופן אפריורי, המניח את התמסרות האשה למשפחת הגבר. כן, גם לשם משמעות בעידן הפמיניסטי.

הטענה העיקרית מראה שנכון לעכשיו, אין פתרון ראוי וטוב.

בעיה

מוסכם על שנינו לשלב את שניהם באופן מלא לכדי שם משפחה משותף, כלומר זה המורכב משני השמות יחדיו עם מקף בינם.

בעיה

מה קודם למה, שמה או שמי? מבין הכל, זו השאלה הקטנה ביותר ובעלת תשובה פשוטה: זה לא חשוב, במידת הצורך נפיל פור.

עכשיו לשנינו שם משפחה כפול. בבוא העת, ברצוננו ילדים תעמוד השאלה לבחינה מחדש - מה יהיה שם משפחתם? האם יהיה זה כשם משפחתנו החדש? כשם משפחתי? או כשם משפחת זוגתי? מה יקרה בבוא הילדים להתחתן כאשר להם שני שמות לכל אחד, ולזוגם שני שמות גם כן (כי גם שם ההורים היו שוויוניים) לאיזה גודל יגיע שם המשפחה?

בעיה

נניח ולא נחבר בין השמות ונניח שכל אחד ישמור על שם משפחתו, מה יקרה עם הילדים? האם הילדים ישאו שם כפול? האם שם בודד? ואם שם בודד, במי מבין השניים?

בעיה

נניח ולילדים יהיה שם בודד, הבנים לפי האב והבנות לפי האם, האם נגיע למצב שוויוני? האם ביצירת שושלת גברים אל-מול שושלת נשים נגיע לפתרון? מה הופך את הזוג למשפחה?

בעיה

בכל אחת מהדרכים בהן בחנתי את הנושא הגעתי למצב אבסורדי שמניח שזהות אחד מבני הזוג שולית אל-מול זהותו של האחר, או במצב בו עקרון הרצף ההיסטורי של המשפחות נעלם כלא היה, ואין שום דרך להבנותו מחדש באופן שיאחד ולא יפרק.

באמת שאין לי פתרון לשאלות אלה, אני מהרהר בהם בפומבי ומרגיש תקוע. התחושה שלי שדיון זה הינו כבר ‘במקום שמעבר’, כלומר השאלה שלא מצליחה לבנות שום דבר חדש אלא רק מפרקת. לפעמים, גם רעיונות חדשים נתקלים בבעיות.

שתי הערות:

1. משפחה משמעותה להפוך לתא אחיד מבפנים, כלומר שותפות גורל עם בן/בת-הזוג, אולם גם בעלת סממנים חיצוניים כגון רכוש משותף ושם משותף.
2. מי אמר שזוגיות חייבת שיהיו בה ילדים? אף-אחד. אני מקווה וחושב שבבוא העת, כשנהיה מבוססים די-צורכנו נוסיף לתא המשפחתי גם ילדים. לא כעת.

פרנצ’סקה החתולה לא מרגישה טוב, היינו איתה לפני שבועיים אצל הווטרינר והיה שיפור לזמן קצר אולם בימים האחרונים חלה הרעה. קבענו לה תור הערב אצל הווטרינר שוב ונקווה שנפתור הכול הפעם. אם להיות קצת פלסטיים, מדובר ביציאות רכות ולאחרונה אפילו נוזליות.

איזה מזל שיש את פרנצ’סקה להתעסק איתה, זה מרחיק מכאב הראש שנקרא “חתונה”.

רכשתי מבעוד מועד טבעת וחיכיתי להזדמנות הראשונה להציע את הנישואין באופן רומנטי (שנינו יודעים שאת הטקס הזה יכולות גם בנות לבצע, אבל היה חשוב לזוגתי שיהיה זה אני שיציע), יצאנו לשבת על כוס יין טוב ודיברנו קצת.

עשיתי את זה, הצעתי לה נישואין. השמחה הייתה גדולה ואילו מאז התחיל מחול שדים. ריצה בין גני אירועים בכל רחבי השפלה והשרון, התחבטויות וחישוב עלויות. בסוף-השבוע (אני מקווה) החלטנו.

<<עדכון>>

לחתולה שלום. רק האוכל המיוחד עולה הון.