שמחה זה אנחנו

לאחר שתויגתי על-ידי The Garbage Man, הרי רשימתי:

1. את ההון האישי שלי התחלתי לצבור בגיל 6. באקט של יזמות אישית לקחתי את ציוריי משיעור אומנות בבית-הספר, צעדתי ברחובות השכונה בסמוך לחנויות ומכרתי אותם. על התמונות הייתה הנחה לאור אירועי ההשקה של 50%. חזרתי הביתה עם 200 שקלים (ישנים) בערכים של 1982-3.
2. עזבתי הכל וטסתי לצד השני של העולם בשביל אהבה. נכזבת. הרומן נגמר שלושה ימים אחרי הפגישה המחודשת. הפגישה הזו, שייעודה היה טיול משותף של שלושה חודשים נמשכה למסע אישי שארך מעט פחות משנתיים.
3. המחשב הראשון שלי היה Kaypro II, עליו הגשתי את העבודה המודפסת הראשונה שלי בעברית בשנת 1985. למעבד התמלילים קראו (אם אני לא טועה, כמובן) MBE.
4. אני מתחתן בקרוב עם בת-זוגי (שתחיה).
5. בביתנו יש למעלה משנה וחצי מיללת בשם שושנה, אליה צורפה לפני 8 חודשים חברה נוספת בשם פרנצ’סקה.

מתייג את מהלב והמח, ניצן, עמרי, גם אבא יש רק אחד, סניץ’ אוקלנד סמית’ – בלש פרטי

פרנצ’סקה החתולה לא מרגישה טוב, היינו איתה לפני שבועיים אצל הווטרינר והיה שיפור לזמן קצר אולם בימים האחרונים חלה הרעה. קבענו לה תור הערב אצל הווטרינר שוב ונקווה שנפתור הכול הפעם. אם להיות קצת פלסטיים, מדובר ביציאות רכות ולאחרונה אפילו נוזליות.

איזה מזל שיש את פרנצ’סקה להתעסק איתה, זה מרחיק מכאב הראש שנקרא “חתונה”.

רכשתי מבעוד מועד טבעת וחיכיתי להזדמנות הראשונה להציע את הנישואין באופן רומנטי (שנינו יודעים שאת הטקס הזה יכולות גם בנות לבצע, אבל היה חשוב לזוגתי שיהיה זה אני שיציע), יצאנו לשבת על כוס יין טוב ודיברנו קצת.

עשיתי את זה, הצעתי לה נישואין. השמחה הייתה גדולה ואילו מאז התחיל מחול שדים. ריצה בין גני אירועים בכל רחבי השפלה והשרון, התחבטויות וחישוב עלויות. בסוף-השבוע (אני מקווה) החלטנו.

<<עדכון>>

לחתולה שלום. רק האוכל המיוחד עולה הון.